מחשבון תוספת פיגור על קנס — 30%, לא 50%
קנס שלא שולם במועד גדל בתוספת פיגור קבועה בחוק. השיעור שכתוב כמעט בכל מקום ברשת אינו השיעור שכתוב בחוק, והמחשבון מראה את שניהם זה מול זה.
השיעור זהה בשני המסלולים — המועדים ודרכי הפטור שונים
לא חובה — משמש לחישוב המועדים האחרונים
🔒 החישוב מתבצע במכשיר שלך — שום נתון פיננסי לא נשלח לשרת.
קנס של 1,000 ₪ שלא שולם במועד גדל ב-300 ₪ ומגיע ל-1,300 ₪. התוספת היא 30% מהקנס לפי סעיף 67(א) לחוק העונשין — ולא 50%, כפי שכתוב כמעט בכל מדריך ברשת. גם על דוח תנועה חל אותו שיעור: סעיף 229(ב) לחוק סדר הדין הפלילי מפנה במפורש לסעיף 67. שימו לב שיש 90 ימים מההמצאה לשלם או להודיע שברצונכם להישפט, ו-30 ימים בלבד לבקש מהתובע לבטל את הדוח. מעבר לתוספת נצברים גם ריבית שקלית ודמי פיגורים לכל תקופת הפיגור, ואלה אינם מחושבים כאן.
- הקנס1,000 ₪
- תוספת פיגור300 ₪
- סה"כ1,300 ₪
נוסח סעיף 67(א) לחוק העונשין הוא "תיווסף עליו תוספת פיגור בשיעור 30 אחוזים מן הקנס או מחלקו שלא שולם". שלושים, לא חמישים.
אפשר היה לחשוב שדוחות תנועה רצים במסלול אחר עם שיעור משלו, אבל סעיף 229(ב) לחוק סדר הדין הפלילי מפנה בדיוק לאותו סעיף 67 — כך שגם על דוח, התוספת היא 30%.
מה שכן ממשיך לרוץ מעבר לתוספת: סעיף 67(ב) מוסיף ריבית שקלית ודמי פיגורים לכל תקופת הפיגור, לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה. אלה נצברים עם הזמן ואינם מחושבים כאן, ולכן הסכום בפועל גבוה מהמוצג — אבל התוספת עצמה נעצרת על 30% ואינה גדלה.
ועוד דבר שכדאי לדעת לפני שמשלמים חלקית: לפי סעיף 68(ב), כסף שמשולם על חשבון קנס שנוספה עליו תוספת פיגור נזקף **קודם כול לתוספת** — כלומר תשלום חלקי אינו מקטין את הקנס עצמו לפני שהתוספת סולקה.
חוק העונשין, תשל"ז-1977, סעיף 67(א). נקרא מנוסח החוק עצמו.
איך חישבנו את זה?
- 1,000 ₪ × 30%300 ₪
- 1,000 ₪ + 300 ₪1,300 ₪
- בנוסףריבית שקלית ודמי פיגורים לכל תקופת הפיגור (סעיף 67(ב)) — לא מחושבים כאן
התוספת היא חד-פעמית ואינה מוכפלת עם הזמן, אבל הריבית השקלית ודמי הפיגורים לפי סעיף 67(ב) ממשיכים להיצבר עד לתשלום — ולכן החוב בפועל גבוה מהמוצג כאן. לפי סעיף 229(ו) התובע רשאי לפטור מתוספת הפיגור, מהריבית ומדמי הפיגורים אם שוכנע שהיו סיבות סבירות לאי-התשלום או שקיימות נסיבות אישיות מיוחדות; הבקשה בכתב ובתצהיר, וההחלטה אינה ניתנת לערעור. סעיף 69, שמאפשר פנייה לבית המשפט, אינו חל על מסלול זה. גבייה של קנס שלא שולם נעשית לפי פקודת המסים (גביה).
התשובה בקצרה
לפי סעיף 67(א) לחוק העונשין, על קנס שלא שולם במועד הקבוע מתווספת תוספת פיגור בשיעור 30% מהקנס או מחלקו שלא שולם. זה נכון גם לדוחות תנועה: סעיף 229(ב) לחוק סדר הדין הפלילי מפנה במפורש לאותו סעיף 67. בנוסף לתוספת נצברים ריבית שקלית ודמי פיגורים לכל תקופת הפיגור לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה. בהודעת תשלום קנס יש 90 ימים מיום ההמצאה לשלם או להודיע על רצון להישפט, ו-30 ימים להגיש לתובע בקשה לביטול.
מה החישוב הזה מניח (ומה הוא לא כולל)
- מחושבת תוספת הפיגור הקבועה בחוק בלבד — 30% מהקנס. ריבית שקלית ודמי פיגורים לפי סעיף 67(ב) נצברים בנוסף, תלויים באורך הפיגור ובשיעורים שנקבעים מעת לעת, ואינם מחושבים כאן. הסכום המוצג הוא רצפה.
- התוספת מחושבת על מלוא הקנס. אם שולם חלק, החוק מחיל אותה על החלק שלא שולם — וסעיף 68(ב) קובע שתשלום נזקף תחילה לתוספת.
- המועדים המחושבים הם של מסלול הודעת תשלום קנס ונספרים מיום ההמצאה. בקנס שהטיל בית משפט המועד נקבע בגזר הדין, ואם הוטל שלא בנוכחות הנאשם — 30 ימים מיום משלוח ההודעה.
- אינו בודק אם העבירה בכלל בוצעה, אינו מעריך סיכויי ביטול ואינו ייעוץ משפטי.
זכויות שכדאי להכיר
90 ימים לשלם או לבקש להישפט, 30 לבקש ביטול
סעיף 229(א): מי שנמסרה לו הודעת תשלום קנס משלם תוך 90 ימים מההמצאה — או, באותם 90 ימים, מודיע שברצונו להישפט. בקשת ביטול לתובע מוגשת תוך 30 ימים בלבד. מי שהגיש בקשת ביטול לא יוכל להודיע במקביל על רצונו להישפט, אלא תוך 30 ימים מהמצאת ההחלטה.
לא נהגתם? יש לכם 90 ימים, לא 30
כשמדובר בעבירת תעבורה והבקשה לביטול היא מהטעם שהעבירה לא בוצעה בידי מקבל ההודעה, ובעל הרכב מבקש להוכיח מי נהג — סעיף 229(א)(1) נותן 90 ימים להגשת הבקשה, ולא 30. החלטת התובע סופית, אבל עדיין אפשר להודיע על רצון להישפט.
בקשה שהוגשה באיחור עדיין יכולה להישמע
סעיף 229(ה) מאפשר לתובע לדון בבקשה שהוגשה אחרי המועד, אם שוכנע שהאיחור נבע מסיבות שלא היו תלויות בכם ושמנעו את ההגשה — ובלבד שהוגשה מיד לאחר שהמניעה הוסרה. זה לא פתח רחב, אבל הוא קיים.
ביטול אחרי תשלום מזכה בהחזר
סעיף 229(ח1) קובע שאם הודעת תשלום קנס בוטלה לאחר שהקנס שולם, הסכום מוחזר. וסעיף 229(ח) גופו מחריג מהודאה באשמה גם את מי ששילם ולאחר מכן התובע ביטל את ההודעה.
| מה | כמה זמן | מאיזה יום |
|---|---|---|
| תשלום הקנס | 90 ימים | מיום ההמצאה |
| הודעה על רצון להישפט | 90 ימים | מיום ההמצאה |
| בקשה לתובע לבטל את הדוח | 30 ימים | מיום ההמצאה |
| בקשת ביטול כשהנהג אינו מקבל ההודעה | 90 ימים | מיום ההמצאה |
| להישפט אחרי סירוב לבקשת ביטול | 30 ימים | מהמצאת ההחלטה |
מי שהגיש בקשה לביטול אינו רשאי להודיע במקביל על רצונו להישפט — אלא רק תוך 30 ימים מהמצאת ההחלטה בבקשה. ואם התובע דחה את הבקשה, רואים את המצב כאילו לא הוגשה כלל לעניין מניין תוספת הפיגור.
שאלות נפוצות
כמה מתווסף לקנס שלא שולם?
אבל כתוב בכל מקום 50% — מי צודק?
על דוח תנועה זה אותו דבר?
אז למה הדרישה שקיבלתי גבוהה בהרבה?
אם אשלם חצי, מה קורה?
אפשר לבטל את תוספת הפיגור?
כמה זמן יש לי להחליט?
לשלם את הדוח זה פשוט לסגור עניין?
לשעשוע בלבד · אינו ייעוץ
השיעור הוא 30%, וזה כתוב במילים
סעיף 67(א) לחוק העונשין: "קנס שלא שולם, כולו או מקצתו, במועד הקבוע, תיווסף עליו תוספת פיגור בשיעור 30 אחוזים מן הקנס או מחלקו שלא שולם".
אין כאן פרשנות ואין טווח. שלושים אחוזים, פעם אחת, מהחלק שלא שולם.
המספר 50% שמופיע כמעט בכל מדריך ברשת אינו מופיע בחוק העונשין ואינו מופיע בחוק סדר הדין הפלילי. סריקה של שני החוקים אחרי כל אחוז שמוצמד לקנס מחזירה בדיוק תוצאה אחת — ה-30 הזה.
וגם על דוח תנועה — אותו שיעור בדיוק
ההסבר המתבקש לפער היה שדוחות תנועה רצים במסלול נפרד עם שיעור משלו. הם לא.
סעיף 229(ב) לחוק סדר הדין הפלילי קובע: "לא שילם אדם את הקנס במועד ולא הודיע שיש ברצונו להישפט על העבירה, יתווספו על הקנס תוספת פיגור, ריבית שקלית ודמי פיגורים כאמור בסעיף 67 לחוק העונשין".
כלומר מסלול הדוחות מפנה חזרה בדיוק לאותו סעיף. שני המסלולים, אותם 30%.
מה כן גדל עם הזמן
התוספת עצמה חד-פעמית ואינה מוכפלת. אבל סעיף 67(ב) מוסיף עליה ריבית שקלית ודמי פיגורים לכל תקופת הפיגור, לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה.
אלה כן נצברים לאורך זמן, והם הסיבה שדרישת תשלום על דוח ישן יכולה להיראות גבוהה בהרבה מהקנס ועוד שליש. המחשבון הזה אינו מחשב אותם — הם תלויים בשיעורים שנקבעים מעת לעת ובאורך הפיגור המדויק — ולכן הסכום כאן הוא רצפה, לא תקרה.
ההבחנה חשובה מעשית: הגידול הנוסף אינו "עוד תוספת פיגור", ואם בדרישה שקיבלתם מופיעה תוספת פיגור גבוהה מ-30% מהקנס, זה מה שכדאי לברר.
תשלום חלקי הולך קודם כול לתוספת
סעיף 68(ב) קובע שסכום ששולם או נגבה על חשבון קנס שנתווספה עליו תוספת פיגור ייזקף תחילה על חשבון התוספת.
זה משנה את הכדאיות של תשלום חלקי: הכסף הראשון שתשלמו מקטין את התוספת, לא את הקנס. הקנס עצמו ממשיך לשאת ריבית ודמי פיגורים עד שיסולק.
בנוסף, סעיף 68(א) קובע שלעניין גבייה דין התוספת כדין הקנס — כלומר היא נגבית באותם אמצעים, לפי פקודת המסים (גביה).
אפשר לבקש פטור — אבל ממי, תלוי במסלול
בקנס שהטיל בית משפט, סעיף 69 מאפשר לבקש מבית המשפט או מהרשם פטור מתוספת הפיגור, מהריבית ומדמי הפיגורים, אם שוכנעו שהיו סיבות סבירות לאי-התשלום. הבקשה בכתב ונתמכת בתצהיר, וההחלטה ניתנת לערעור ברשות.
בהודעת תשלום קנס המצב שונה: סעיף 229(ב) קובע במפורש שסעיף 69 **לא יחול**. במקומו, סעיף 229(ו) מסמיך את התובע לפטור — ובנוסח רחב יותר: "סיבות סבירות לאי-תשלום החוב" או "נסיבות אישיות מיוחדות של החייב". החלטתו אינה ניתנת לערעור.
זו נקודה מעשית: פנייה לבית המשפט בעניין דוח תנועה תיתקל בחומה, והכתובת הנכונה היא התובע.
ותשלום הדוח הוא הודאה באשמה
סעיף 229(ח) קובע: "שילם אדם את הקנס רואים אותו כאילו הודה באשמה בפני בית המשפט, הורשע ונשא את עונשו".
זו כנראה השורה שהכי כדאי להכיר לפני שמשלמים בלי לחשוב. תשלום אינו סגירת עניין טכנית — הוא הרשעה לכל דבר, על כל מה שנגזר ממנה, לרבות נקודות.
לכן ההחלטה בין לשלם, לבקש ביטול מהתובע ולהודיע על רצון להישפט היא החלטה מהותית, וכדאי לקבל אותה בתוך המועדים ולא אחריהם.
דוגמאות
מתי כדאי לחשב את זה?
- קיבלתם דרישת תשלום על דוח ישן ואתם רוצים לדעת אם הסכום הגיוני.
- לבדוק כמה יעלה לכם לחכות עוד חודש.
- לפני שמשלמים חלקית — לדעת לאן הכסף נזקף.
- לדעת עד מתי אפשר עוד לבקש להישפט.
- כי כתוב לכם באתר אחד 50% ובאתר אחר 30%.
- לפני בקשת פטור מתוספת הפיגור — לדעת למי בכלל פונים.
מקורות: חוק העונשין, תשל"ז-1977 — סעיפים 66–71 · חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982 — סעיף 229 · אומת אוגוסט 2026