כמה ברוטו צריך לנטו שאני רוצה?
רוב המחשבונים מחשבים נטו מברוטו. כאן זה הפוך: הזינו כמה אתם רוצים לקבל ביד (נטו), והמחשבון יגיד איזה שכר ברוטו לבקש — שימושי במיוחד במשא ומתן על שכר.
🔒 החישוב מתבצע במכשיר שלך — שום נתון פיננסי לא נשלח לשרת.
כדי לקבל 10,000 ₪ נטו ביד, צריך לבקש שכר ברוטו של כ-12,494 ₪.
- נטו ביד10,000 ₪
- מס הכנסה833 ₪
- ביטוח לאומי + בריאות912 ₪
- פנסיה750 ₪
החישוב מבוסס על מדרגות המס 2026. אומדן בלבד.
התשובה בקצרה
כדי לדעת איזה שכר ברוטו נדרש לנטו מסוים, המחשבון מבצע חישוב הפוך: מוצא את הברוטו שממנו, לאחר מס הכנסה, ביטוח לאומי, מס בריאות והפרשה לפנסיה, נשאר בדיוק הנטו הרצוי. לדוגמה, כדי לקבל 10,000 ₪ נטו צריך ברוטו של כ-12,494 ₪ (עם 2.25 נקודות זיכוי והפרשה של 6% לפנסיה). שיעור ההפרשה משנה מאוד: ללא הפרשה כלל נדרשים כ-11,740 ₪, ובהפרשה של 7% כ-12,700 ₪.
מה החישוב הזה מניח (ומה הוא לא כולל)
- מניח שכר חודשי קבוע לאורך השנה. תיאום מס שנתי או חודשים חריגים ישנו את התוצאה.
- מחשב את ההפרשה לפנסיה על מלוא הברוטו. אם המעסיק מפריש רק עד השכר הממוצע במשק (13,769 ₪ ב-2026), הברוטו הנדרש יהיה נמוך יותר בשכר גבוה.
- אינו כולל הטבות מס אישיות מעבר לנקודות הזיכוי שהוזנו, ואינו כולל זקיפות שווי, שעות נוספות או קרן השתלמות.
- הפרשות המעסיק לפנסיה ולפיצויים אינן חלק מהברוטו ואינן מוצגות כאן.
זכויות שכדאי להכיר
סיכמו איתכם על "שכר נטו"? מותר — אבל כדאי לדעת על מה ויתרתם
אין איסור חוקי להסכים על שכר בערכי נטו, אבל הנוהג במשק הוא ברוטו, ובמחלוקת נטל ההוכחה נופל על מי שטוען שסוכם נטו. הבעיה האמיתית מתחילה מתחת למספר: פיצויי פיטורים, ההפרשה לפנסיה, דמי לידה, דמי אבטלה ושאר תשלומי ביטוח לאומי מחושבים כולם על הברוטו. מעסיק שהתחייב לנטו קבוע יכול להגיע אליו גם דרך ברוטו נמוך יותר, וכל הזכויות האלה מתכווצות איתו בלי שתשימו לב — כי הסכום שנכנס לבנק לא השתנה. בקשו שהסכום בחוזה יופיע כברוטו; ואם בכל זאת סוכם נטו, שיהיה כתוב במפורש אילו רכיבים כלולים בו.
הודעה על תנאי עבודה — בכתב, תוך 30 יום
חוק הודעה לעובד ולמועמד לעבודה מחייב כל מעסיק למסור לעובד הודעה כתובה על תנאי העבודה לא יאוחר מ-30 ימים מתחילת העבודה, ותוך 7 ימים לנער מתחת לגיל 18. ההודעה חייבת לפרט את סך התשלומים המשתלמים כשכר עבודה ואת מועדי התשלום, את בסיס השכר (חודשי, שעתי, יומי), את אורך יום העבודה, את יום המנוחה השבועי ואת סוגי ההפרשות הסוציאליות והגוף שאליו הן מועברות. גם שינוי בתנאים מחייב הודעה תוך 30 יום. מעסיק שלא מסר הודעה ביודעין — בית הדין לעבודה רשאי לחייב אותו בפיצויים של עד 15,000 ₪ בלי שתידרשו להוכיח נזק (סעיף 5(ב) לחוק).
תלוש שכר הוא זכות, לא טובה
סעיף 24 לחוק הגנת השכר מחייב את המעסיק לנהל פנקס שכר ולמסור לכל עובד תלוש בכתב, לא יאוחר מהיום התשיעי שאחרי המועד לתשלום השכר — גם אם השכר עצמו טרם שולם. התלוש חייב לכלול, בין השאר: ותק, היקף המשרה, ימי חופשה ומחלה שנוצלו ושנותרו, שכר רגיל ושעות נוספות, כל הניכויים (מס הכנסה, ביטוח לאומי, מס בריאות, פנסיה), הפרשות המעסיק, ושכר המינימום החודשי והשעתי. אפשר לקבל תלוש דיגיטלי רק בהסכמה בכתב שאפשר לבטל. מעסיק שלא מסר תלוש ביודעין, או מסר תלוש חסר, חשוף לפיצויים לדוגמה בלי הוכחת נזק (סעיף 26א).
מהברוטו מותר לנכות רק מה שהחוק מתיר
סעיף 25 לחוק הגנת השכר סוגר רשימה: ניכויים שחובה או מותר לנכות לפי חוק (מס הכנסה, ביטוח לאומי, מס בריאות), הפרשות לקופת גמל, דמי חבר בארגון עובדים, וחוב על פי התחייבות בכתב של העובד — ומחוב כזה לא יותר מרבע מהשכר החודשי. כל השאר אסור: קנס משמעת בלי הסכם קיבוצי, "השתתפות" בטלפון או בביגוד, חוסר בקופה, או קיזוז תשלום-יתר שהמעסיק שילם בטעות, בלי הסכמתכם בכתב. בסיום העבודה הכלל שונה — מהשכר האחרון מותר לנכות את כל יתרת החוב, ובלבד שהוא קצוב, ודאי ואינו שנוי במחלוקת (סעיף 25(ב)).
פנסיה היא חובה — וה-6% בתלוש הם רק החלק שלכם
לפי צו ההרחבה לפנסיה חובה, העובד מפריש 6% משכרו, והמעסיק מוסיף 6.5% לתגמולים ועוד 6% לפיצויים — 18.5% בסך הכול. הזכאות חלה מגיל 21 לגבר ומגיל 20 לאישה, לאחר 6 חודשי עבודה; מי שכבר היה לו הסדר פנסיוני פעיל זכאי מהיום הראשון, בהפקדה רטרואקטיבית לאחר 3 חודשים. ההפרשה חובה עד גובה השכר או השכר הממוצע במשק (13,769 ₪ ב-2026), לפי הנמוך. ה-6% שלכם אכן יורדים מהברוטו ולכן מגדילים את הפער בין ברוטו לנטו — אבל זה חיסכון שנשאר שלכם, לא מס.
שכר מינימום נמדד בברוטו
מאז 1 באפריל 2026 שכר המינימום למשרה מלאה הוא 6,443.85 ₪ לחודש ו-35.40 ₪ לשעה. המספר הזה הוא ברוטו, לפני ניכויים — ולכן אי אפשר "לעמוד בשכר מינימום" באמצעות סכום נטו שנראה דומה. אם ההסכם שלכם נקוב בנטו, כדאי לבדוק שהברוטו שממנו הוא נגזר אינו יורד מתחת לרף הזה. עובד זכאי לשכר שאינו נמוך משכר המינימום עבור כל שעות עבודתו, והמעסיק חייב להשלים את ההפרש.
נקודות הזיכוי והחזר המס נשארים שלכם
נקודות הזיכוי שייכות לעובד, לא למעסיק. גם בהסכם נטו העובד הוא הנישום, והזכות לבקש החזר מס מרשות המסים נשארת שלו (סעיף 160 לפקודת מס הכנסה). מעשית, סמנו בטופס 101 כל זכאות — תואר, שחרור מהצבא, ילדים, עלייה — כי כל נקודה נוספת מקטינה את הברוטו שאתם צריכים כדי להגיע לאותו נטו. הדוגמה: לנטו של 10,000 ₪ צריך כ-12,494 ₪ ברוטו עם 2.25 נקודות, אבל כ-12,299 ₪ בלבד עם 2.75 נקודות.
| נטו רצוי | ברוטו נדרש | מס הכנסה | ביטוח לאומי + בריאות | פנסיה | נשאר ביד |
|---|---|---|---|---|---|
| 6,000 ₪ | 6,687 ₪ | 0 ₪ | 286 ₪ | 401 ₪ | 90% |
| 7,000 ₪ | 7,960 ₪ | 122 ₪ | 360 ₪ | 478 ₪ | 88% |
| 8,000 ₪ | 9,390 ₪ | 293 ₪ | 534 ₪ | 563 ₪ | 85% |
| 9,000 ₪ | 10,892 ₪ | 521 ₪ | 717 ₪ | 653 ₪ | 83% |
| 10,000 ₪ | 12,494 ₪ | 833 ₪ | 912 ₪ | 750 ₪ | 80% |
| 12,000 ₪ | 15,729 ₪ | 1,480 ₪ | 1,306 ₪ | 944 ₪ | 76% |
| 15,000 ₪ | 20,923 ₪ | 2,730 ₪ | 1,938 ₪ | 1,255 ₪ | 72% |
| 20,000 ₪ | 31,243 ₪ | 6,175 ₪ | 3,194 ₪ | 1,875 ₪ | 64% |
לפי מדרגות המס ושיעורי ביטוח לאומי של 2026. אומדן — ראו את הנחות החישוב.
שאלות נפוצות
כמה ברוטו צריך כדי לקבל 10,000 נטו?
האם זה מדויק?
סיכמו איתי על שכר נטו — זה חוקי?
למה ההעלאה שביקשתי עולה למעסיק יותר ממה שחשבתי?
יש לי יותר נקודות זיכוי — זה משנה כמה ברוטו לבקש?
המחשבון מתאים לפרילנסר או לעצמאי?
למה הברוטו שיצא כאן שונה ממה שהמעסיק חישב?
לשעשוע בלבד · אינו ייעוץ
למה צריך מחשבון הפוך?
במשא ומתן על שכר חושבים בדרך כלל על הסכום שרוצים לקבל ביד (נטו), אבל מול המעסיק מדברים בברוטו. המחשבון ההפוך מתרגם את הנטו הרצוי לברוטו שצריך לבקש — כך שתדעו בדיוק על איזה מספר להתעקש.
למה אין אחוז קבוע בין ברוטו לנטו
השאלה הנפוצה ביותר כאן היא "מה האחוז" — כאילו נטו הוא ברוטו כפול מספר קבוע. אין מספר כזה, והסיבה היא ששלושה מנגנונים שונים פועלים על השכר בו-זמנית, ורק אחד מהם הוא באמת אחוז.
מס ההכנסה עובד במדרגות: השכבה הראשונה ממוסה ב-10%, ומעליה כל שכבה ממוסה בשיעור גבוה יותר — 14%, 20%, 31% וכן הלאה. לכן כשהברוטו עולה המס לא גדל באופן יחסי אלא מטפס מדרגה. נקודות הזיכוי פועלות הפוך בדיוק: הן סכום קבוע בשקלים (242 ₪ לנקודה בחודש) שיורד מהמס עצמו, ולכן משקלן היחסי גדול דווקא בשכר נמוך ונשחק ככל שהשכר עולה. דמי ביטוח לאומי ומס בריאות מתנהגים בדרך שלישית: הם מזנקים משיעור מופחת לשיעור מלא בנקודה אחת (7,703 ₪ ב-2026) ונעצרים לגמרי מעל תקרה (51,910 ₪).
התוצאה נראית כך: מי שרוצה 6,000 ₪ נטו צריך ברוטו של כ-6,687 ₪, כלומר כ-90% מהברוטו נשארים ביד. מי שרוצה 20,000 ₪ נטו צריך ברוטו של כ-31,243 ₪, ורק כ-64% נשארים. אותו "אחוז" זז ב-26 נקודות לאורך הדרך. בגלל זה אי אפשר לחשב ברוטו מנטו בכפל פשוט, והמחשבון מחפש את הברוטו המתאים בחיפוש בינארי.
"נשלם לך X נטו" — מה זה אומר בפועל
בישראל נפוץ שמעסיק נוקב סכום נטו, במיוחד במשרות שעתיות, בעבודות זמניות ובענפים שבהם העובדים אינם מנוסים בקריאת תלוש. אין בזה איסור חוקי, אבל ההסכמה הזאת מזיזה גם את הסיכון וגם את המידע.
כמעט כל זכות כספית בעבודה נגזרת מהברוטו, לא מהנטו: פיצויי פיטורים, ההפרשה לפנסיה, דמי לידה, דמי אבטלה וקצבאות ביטוח לאומי אחרות. מעסיק שהתחייב לנטו קבוע יכול להגיע לאותו נטו גם דרך ברוטו נמוך יותר, וכל הזכויות הנגזרות מתכווצות איתו — בלי שתראו את זה בחשבון הבנק. יש גם צד שני: בהסכם נטו, הטבת מס אישית שמגיעה לכם, כמו נקודת זיכוי על תואר, על ילד או על שחרור מהצבא, מקטינה את המס ולכן חוסכת למעסיק ולא לכם.
לכן כדאי לתרגם את מספר הנטו לברוטו לפני החתימה, ולבקש שהחוזה ינקוב בברוטו. אם בכל זאת סוכם נטו, כדאי שיהיה כתוב בפירוש אילו רכיבים כלולים בסכום ומה קורה אם שיעורי המס משתנים. ובכל מקרה, הזכות לבקש החזר מס נשארת של העובד.
איך להשתמש במספר הזה במשא ומתן
המספר שהמחשבון נותן שווה הרבה יותר אם מבינים שני דברים לגביו.
הראשון הוא המחיר השולי. ההפרש בין נטו לנטו אינו קבוע: כדי לעלות מ-7,000 ל-8,000 ₪ נטו צריך להוסיף כ-1,430 ₪ ברוטו, אבל כדי לעלות מ-20,000 ל-21,000 ₪ נטו צריך כבר כ-2,135 ₪ ברוטו. ככל שהשכר גבוה יותר, כל 1,000 ₪ נוספים ביד עולים יותר, כי הם נלקחים מהמדרגה השולית ולא מהממוצע. מי שמבקש העלאה "של אלף שקל נטו" כדאי שידע שמנקודת המבט של המעסיק זו בקשה גדולה בהרבה.
השני הוא שהברוטו אינו סוף החשבון של המעסיק. מעל הברוטו הוא מוסיף 6.5% לתגמולי פנסיה ו-6% לפיצויים — 12.5% נוספים — ומעבר לכך את חלקו בדמי הביטוח הלאומי. זה לא הופך את הבקשה שלכם ללא מוצדקת, אבל זה מסביר למה המעסיק מגיב למספר אחר מזה שאתם רואים. אם השכר עצמו נתקע, לפעמים קל יותר להשיג רכיבים שעולים לו פחות מכל שקל ברוטו: קרן השתלמות, ימי חופשה נוספים או גמישות בשעות.
דוגמאות
מתי כדאי לחשב את זה?
- לפני משא ומתן על שכר — אתם חושבים על הסכום שייכנס לבנק, המעסיק מדבר בברוטו. כדאי להיכנס לשיחה עם שני המספרים.
- כשקיבלתם הצעת עבודה נקובה בברוטו ואתם רוצים לדעת מה באמת יישאר ביד לפני שאתם עונים.
- כשאמרו לכם "נשלם לך 10,000 נטו" — כדי לדעת איזה ברוטו זה, ולבקש שהחוזה יירשם בברוטו.
- כשמשווים שתי הצעות שנראות דומות אבל נבדלות באחוז ההפרשה לפנסיה או בהרכב רכיבי השכר.
- כשמבקשים העלאה — לדעת כמה ברוטו צריך להוסיף כדי שיישארו לכם עוד 1,000 ₪ ביד.
- לעצמאי או פרילנסר ששוקל לעבור לשכירות — לתרגם את ההכנסה החודשית שהוא רגיל אליה לברוטו מקביל.
מחשבונים קשורים
מקורות רשמיים
- כל-זכות — הודעה על תנאי העבודה — מה חייב להופיע בהודעה ומה הפיצוי אם לא נמסרה
- כל-זכות — תלוש שכר — מועד המסירה והפרטים שחייבים להופיע בתלוש
- כל-זכות — ניכויים אסורים משכר עבודה — מה מותר ומה אסור לנכות לפי סעיף 25
- כל-זכות — חובת ביטוח פנסיוני לעובדים — שיעורי ההפרשה, גיל הזכאות והתקרה
- כל-זכות — שכר מינימום — הסכום המעודכן, ברוטו, וחובת ההשלמה
- ביטוח לאומי — שיעורי דמי ביטוח — המקור הרשמי לשיעורי הניכוי ולתקרות
- רשות המסים — מדרגות המס, נקודות הזיכוי וטופס 101
מקורות: רשות המסים · אומת יולי 2026