כמה ברוטו צריך לנטו שאני רוצה?
במשא ומתן על שכר מדברים בברוטו, אבל חיים מהנטו. מתחילים מהסכום שאתם צריכים ביד ומגיעים לברוטו שצריך לבקש, עם כל הניכויים בדרך — ולמה שהמשרה תעלה למעסיק.
החישוב נעשה בדפדפן שלכם, ושום נתון שאתם מזינים במחשבון לא נשלח לשרת. Google Analytics אוסף רק סטטיסטיקת שימוש בעמודים (כמו צפיות, גלילה, לחיצות על קישורים ושימוש בתיבת החיפוש), ולעולם לא את מה שאתם מקלידים. מודעות Google AdSense עשויות להשתמש בעוגיות. מדיניות הפרטיות
כדי לקבל 10,000 ₪ נטו ביד, צריך לבקש שכר ברוטו של כ-12,494 ₪.
- נטו ביד10,000 ₪
- מס הכנסה833 ₪
- ביטוח לאומי + בריאות912 ₪
- פנסיה750 ₪
- ביטוח לאומי מעסיק712 ₪
- פנסיה ופיצויים1,562 ₪
- כל 1,000 ₪ ברוטו עולים1,201 ₪
מעבר לברוטו שבתלוש המעסיק משלם עוד 2,273 ₪ בחודש: 712 ₪ ביטוח לאומי (חלק המעסיק הוא ביטוח לאומי בלבד — מס בריאות מנוכה רק מהעובד), ו-1,562 ₪ הפרשות לפנסיה ולפיצויים לפי צו ההרחבה. זה המספר שרלוונטי בשתי שיחות. במשא ומתן, בקשה להעלאה של 1,000 ₪ בברוטו היא בקשה לכ-1,201 ₪ מתקציב המעסיק. ובעבודה עצמאית מול הצעה לשכיר — ההשוואה הנכונה היא לעלות המעסיק, לא לברוטו, כי זה מה שהעבודה באמת שווה ללקוח.
רצפה ולא תקרה: החישוב לפי המינימום שבצו ההרחבה — 6.5% פנסיה ו-6% פיצויים — ואינו כולל קרן השתלמות, רכב, טלפון או הטבות אחרות. מעסיקים רבים מפרישים 8.33% לפיצויים, והעלות אצלם גבוהה יותר.
החישוב מבוסס על מדרגות המס 2026. אומדן בלבד.
כמה ברוטו צריך בשביל נטו מסוים?
כדי לקבל 10,000 ₪ נטו צריך ברוטו של כ-12,494 ₪ (עם 2.25 נקודות זיכוי והפרשה של 6% לפנסיה). אין אחוז קבוע בין השניים: ב-6,000 ₪ נטו נשארים ביד כ-90% מהברוטו, וב-20,000 ₪ נטו רק כ-64%. גם שיעור ההפרשה משנה מאוד: ללא הפרשה כלל נדרשים לאותם 10,000 ₪ כ-11,740 ₪ ברוטו, ובהפרשה של 7% כ-12,700 ₪.
חיפוש לאחור, מהנטו אל הברוטו
הברוטו נמצא בחיפוש בינארי: המחשבון מנחש ברוטו, מריץ עליו את חישוב הנטו המלא, ומצמצם את הטווח עד להתאמה.
| נטו רצוי | ברוטו נדרש | מס הכנסה | ביטוח לאומי + בריאות | פנסיה | נשאר ביד |
|---|---|---|---|---|---|
| 6,000 ₪ | 6,687 ₪ | 0 ₪ | 286 ₪ | 401 ₪ | 90% |
| 7,000 ₪ | 7,960 ₪ | 122 ₪ | 360 ₪ | 478 ₪ | 88% |
| 8,000 ₪ | 9,390 ₪ | 293 ₪ | 534 ₪ | 563 ₪ | 85% |
| 9,000 ₪ | 10,892 ₪ | 521 ₪ | 717 ₪ | 653 ₪ | 83% |
| 10,000 ₪ | 12,494 ₪ | 833 ₪ | 912 ₪ | 750 ₪ | 80% |
| 12,000 ₪ | 15,729 ₪ | 1,480 ₪ | 1,306 ₪ | 944 ₪ | 76% |
| 15,000 ₪ | 20,923 ₪ | 2,730 ₪ | 1,938 ₪ | 1,255 ₪ | 72% |
| 20,000 ₪ | 31,243 ₪ | 6,175 ₪ | 3,194 ₪ | 1,875 ₪ | 64% |
לפי מדרגות המס ושיעורי ביטוח לאומי של 2026.
אותו נטו, יותר נקודות זיכוי
אותם 10,000 ₪ נטו דורשים רק כ-12,299 ₪ ברוטו עם 2.75 נקודות, וכ-13,375 ₪ בלי נקודות זיכוי כלל.
ההנחות של מחשבון הנטו חלות גם כאן
- החישוב הוא היפוך של מחשבון השכר נטו, ולכן גם ההנחות שלו חלות כאן.
- מחשב את ההפרשה לפנסיה על מלוא הברוטו. אם המעסיק מפריש רק עד השכר הממוצע במשק, הברוטו הנדרש יהיה נמוך יותר בשכר גבוה.
- בלי רכיבי שכר משתנים ובלי הפרשה לקרן השתלמות.
למה אין אחוז קבוע בין ברוטו לנטו
שלושה מנגנונים שונים פועלים על השכר בו-זמנית, ורק אחד מהם הוא באמת אחוז. מס ההכנסה עובד במדרגות: השכבה הראשונה ממוסה ב-10%, ומעליה כל שכבה ממוסה בשיעור גבוה יותר — 14%, 20%, 31% וכן הלאה. לכן כשהברוטו עולה המס לא גדל באופן יחסי אלא מטפס מדרגה. נקודות הזיכוי פועלות הפוך בדיוק: הן סכום קבוע בשקלים (242 ₪ לנקודה בחודש) שיורד מהמס עצמו, ולכן משקלן היחסי גדול דווקא בשכר נמוך ונשחק ככל שהשכר עולה. דמי ביטוח לאומי ומס בריאות מתנהגים בדרך שלישית: הם מזנקים משיעור מופחת לשיעור מלא בנקודה אחת (7,703 ₪ ב-2026) ונעצרים לגמרי מעל תקרה (51,910 ₪).
"נשלם לך X נטו" — מה זה אומר בפועל
בישראל נפוץ שמעסיק נוקב סכום נטו, במיוחד במשרות שעתיות, בעבודות זמניות ובענפים שבהם העובדים אינם מנוסים בקריאת תלוש. אין בזה איסור חוקי, אבל הנוהג במשק הוא ברוטו, ובמחלוקת נטל ההוכחה נופל על מי שטוען שסוכם נטו.
כמעט כל זכות כספית בעבודה נגזרת מהברוטו, לא מהנטו: פיצויי פיטורים, ההפרשה לפנסיה, דמי לידה, דמי אבטלה וקצבאות ביטוח לאומי אחרות. מעסיק שהתחייב לנטו קבוע יכול להגיע לאותו נטו גם דרך ברוטו נמוך יותר, וכל הזכויות הנגזרות מתכווצות איתו — בלי שתראו את זה בחשבון הבנק. יש גם צד שני: בהסכם נטו, הטבת מס אישית שמגיעה לכם, כמו נקודת זיכוי על תואר, על ילד או על שחרור מהצבא, מקטינה את המס ולכן חוסכת למעסיק ולא לכם.
לכן כדאי לתרגם את מספר הנטו לברוטו לפני החתימה, ולבקש שהחוזה ינקוב בברוטו. אם בכל זאת סוכם נטו, כדאי שיהיה כתוב בפירוש אילו רכיבים כלולים בסכום ומה קורה אם שיעורי המס משתנים.
איך להשתמש במספר הזה במשא ומתן
ההפרש בין נטו לנטו אינו קבוע: כדי לעלות מ-7,000 ל-8,000 ₪ נטו צריך להוסיף כ-1,430 ₪ ברוטו, אבל כדי לעלות מ-20,000 ל-21,000 ₪ נטו צריך כבר כ-2,135 ₪ ברוטו. ככל שהשכר גבוה יותר, כל 1,000 ₪ נוספים ביד עולים יותר, כי הם נלקחים מהמדרגה השולית ולא מהממוצע. מי שמבקש העלאה "של אלף שקל נטו" כדאי שידע שמנקודת המבט של המעסיק זו בקשה גדולה בהרבה.
אם השכר עצמו נתקע, לפעמים קל יותר להשיג רכיבים שעולים למעסיק פחות מכל שקל ברוטו: קרן השתלמות, ימי חופשה נוספים או גמישות בשעות.
לפני שסוגרים שכר: מה המעסיק חייב לכם
הודעה על תנאי עבודה — בכתב, תוך 30 יום
חוק הודעה לעובד ולמועמד לעבודה מחייב כל מעסיק למסור לעובד הודעה כתובה על תנאי העבודה לא יאוחר מ-30 ימים מתחילת העבודה, ותוך 7 ימים לנער מתחת לגיל 18. ההודעה חייבת לפרט את סך התשלומים המשתלמים כשכר עבודה ואת מועדי התשלום, את בסיס השכר (חודשי, שעתי, יומי), את אורך יום העבודה, את יום המנוחה השבועי ואת סוגי ההפרשות הסוציאליות והגוף שאליו הן מועברות. גם שינוי בתנאים מחייב הודעה תוך 30 יום. מעסיק שלא מסר הודעה ביודעין — בית הדין לעבודה רשאי לחייב אותו בפיצויים של עד 15,000 ₪ בלי שתידרשו להוכיח נזק (סעיף 5(ב) לחוק).
תלוש שכר הוא זכות, לא טובה
סעיף 24 לחוק הגנת השכר מחייב את המעסיק לנהל פנקס שכר ולמסור לכל עובד תלוש בכתב, לא יאוחר מהיום התשיעי שאחרי המועד לתשלום השכר — גם אם השכר עצמו טרם שולם. התלוש חייב לכלול, בין השאר: ותק, היקף המשרה, ימי חופשה ומחלה שנוצלו ושנותרו, שכר רגיל ושעות נוספות, כל הניכויים (מס הכנסה, ביטוח לאומי, מס בריאות, פנסיה), הפרשות המעסיק, ושכר המינימום החודשי והשעתי. אפשר לקבל תלוש דיגיטלי רק בהסכמה בכתב שאפשר לבטל. מעסיק שלא מסר תלוש ביודעין, או מסר תלוש חסר, חשוף לפיצויים לדוגמה בלי הוכחת נזק (סעיף 26א).
מהברוטו מותר לנכות רק מה שהחוק מתיר
סעיף 25 לחוק הגנת השכר סוגר רשימה: ניכויים שחובה או מותר לנכות לפי חוק (מס הכנסה, ביטוח לאומי, מס בריאות), הפרשות לקופת גמל, דמי חבר בארגון עובדים, וחוב על פי התחייבות בכתב של העובד — ומחוב כזה לא יותר מרבע מהשכר החודשי. כל השאר אסור: קנס משמעת בלי הסכם קיבוצי, "השתתפות" בטלפון או בביגוד, חוסר בקופה, או קיזוז תשלום-יתר שהמעסיק שילם בטעות, בלי הסכמתכם בכתב. בסיום העבודה הכלל שונה — מהשכר האחרון מותר לנכות את כל יתרת החוב, ובלבד שהוא קצוב, ודאי ואינו שנוי במחלוקת (סעיף 25(ב)).
פנסיה היא חובה — וה-6% בתלוש הם רק החלק שלכם
לפי צו ההרחבה לפנסיה חובה, העובד מפריש 6% משכרו, והמעסיק מוסיף 6.5% לתגמולים ועוד 6% לפיצויים — 18.5% בסך הכול. הזכאות חלה מגיל 21 לגבר ומגיל 20 לאישה, לאחר 6 חודשי עבודה; מי שכבר היה לו הסדר פנסיוני פעיל זכאי מהיום הראשון, בהפקדה רטרואקטיבית לאחר 3 חודשים. ההפרשה חובה עד גובה השכר או השכר הממוצע במשק (13,769 ₪ ב-2026), לפי הנמוך. ה-6% שלכם אכן יורדים מהברוטו ולכן מגדילים את הפער בין ברוטו לנטו — אבל זה חיסכון שנשאר שלכם, לא מס.
שכר מינימום נמדד בברוטו
מאז 1 באפריל 2026 שכר המינימום למשרה מלאה הוא 6,443.85 ₪ לחודש ו-35.40 ₪ לשעה. המספר הזה הוא ברוטו, לפני ניכויים — ולכן אי אפשר "לעמוד בשכר מינימום" באמצעות סכום נטו שנראה דומה. אם ההסכם שלכם נקוב בנטו, כדאי לבדוק שהברוטו שממנו הוא נגזר אינו יורד מתחת לרף הזה. עובד זכאי לשכר שאינו נמוך משכר המינימום עבור כל שעות עבודתו, והמעסיק חייב להשלים את ההפרש.
נקודות הזיכוי והחזר המס נשארים שלכם
נקודות הזיכוי שייכות לעובד, לא למעסיק. גם בהסכם נטו העובד הוא הנישום, והזכות לבקש החזר מס מרשות המסים נשארת שלו (סעיף 160 לפקודת מס הכנסה). מעשית, סמנו בטופס 101 כל זכאות — תואר, שחרור מהצבא, ילדים, עלייה — כי כל נקודה נוספת מקטינה את הברוטו שאתם צריכים כדי להגיע לאותו נטו.
מקורות
- המוסד לביטוח לאומי — שיעורי דמי ביטוח לעובדים שכירים
- רשות המסים — חוברת לוחות ניכויים 2026 (מדרגות ונקודת זיכוי)
- משרד העבודה — שכר מינימום
- כל-זכות — הודעה על תנאי העבודה — מה חייב להופיע בהודעה ומה הפיצוי אם לא נמסרה
- כל-זכות — תלוש שכר — מועד המסירה והפרטים שחייבים להופיע בתלוש
- כל-זכות — ניכויים אסורים משכר עבודה — מה מותר ומה אסור לנכות לפי סעיף 25
- כל-זכות — חובת ביטוח פנסיוני לעובדים — שיעורי ההפרשה, גיל הזכאות והתקרה
- כל-זכות — שכר מינימום — הסכום המעודכן, ברוטו, וחובת ההשלמה
- ביטוח לאומי — שיעורי דמי ביטוח — המקור הרשמי לשיעורי הניכוי ולתקרות
- רשות המסים — מדרגות המס, נקודות הזיכוי וטופס 101
הנתונים נבדקו מול המקורות האלה ב־.