מחשבוט
כספים ומיסים

מחשבון מע"מ והפוך — 18%

18% מע"מ מאז 1 בינואר 2025 — להוספה למחיר, או לחילוץ ממחיר שכבר כולל אותו (מע"מ הפוך). לצד פירוק הסכום מופיעה גם התשובה לשאלה שעסק ישאל אחר כך: האם חשבונית על הסכום הזה חייבת מספר הקצאה.

עודכן לאחרונה: מקורות רשמייםחינם · בלי הרשמה
מחשבוט 👋
כיוון החישוב
מחיר כולל מע"ממחיר כולל מע"מ: ‏1,180 ‏₪
מע"מ‏180 ‏₪
מחיר לפני מע"מ‏1,000 ‏₪

על מחיר של ‏1,000 ‏₪ יתווסף מע"מ של ‏180 ‏₪, ובסך הכול ‏1,180 ‏₪.

  • מחיר לפני מע"מ‏1,000 ‏₪
  • מע"מ‏180 ‏₪
חשבונית על ‏1,000 ‏₪ עדיין לא חייבת מספר הקצאה
  • הסף היום (לפני מע"מ)‏5,000 ‏₪
  • עוד עד הסף‏4,000 ‏₪

הסף למספר הקצאה עומד היום על ‏5,000 ‏₪ לפני מע"מ, מאז 1 ביוני 2026, והוא ירד בהדרגה מאז מאי 2024. חשבונית מס בין עוסקים מעל הסף מחייבת את המוכר לבקש מרשות המסים מספר הקצאה — בלעדיו החשבונית תקינה, אבל הקונה לא יכול לנכות את המע"מ שבה.

חל על חשבונית מס בין עוסקים. קבלה לצרכן פרטי ועוסק פטור אינם בכלל הזה.

איך חישבנו את זה?
  1. המחיר לפני מע"מ1,000 ₪
  2. המע"מ הוא 18% מהמחיר1,000 × 0.18180 ₪
  3. מחברים כדי לקבל את המחיר הכולל1,000 + 1801,180 ₪

הוספת מע"מ בשיעור 18%.

כמה מע״מ משלמים, ואיך מחלצים אותו מהמחיר?

מע"מ (מס ערך מוסף) בישראל הוא 18% מאז 1 בינואר 2025. כדי להוסיף מע"מ למחיר מכפילים ב-1.18, וכדי לחלץ מע"מ ממחיר שכולל אותו מחלקים ב-1.18. לדוגמה, על 1,000 ₪ המע"מ הוא 180 ₪ והמחיר הכולל 1,180 ₪.

מוסיפים בכפל, מחלצים בחילוק

הנוסחה
שיעורי המע"מ בישראל — היסטוריה
שיעורמתי נכנס לתוקף
18%1 בינואר 2025 — ועד היום
17%1 באוקטובר 2015 – 31 בדצמבר 2024
18%2 ביוני 2013 – 30 בספטמבר 2015
17%1 בספטמבר 2012 – 1 ביוני 2013
16%1 בינואר 2010 – 31 באוגוסט 2012
16.5%1 ביולי 2009 – 31 בדצמבר 2009
15.5%1 ביולי 2006 – 30 ביוני 2009

נכון להיום אין שינוי מתוכנן בשיעור.

הצעת מחיר "כולל הכול" על 10,000 ₪

10,000 ÷ 1.18 = 8,474.58 ₪ נשארים לעסקה עצמה, ו-1,525.42 ₪ הם מע"מ — כ-15.25% מהסכום הכולל, לא 18%.

הטעות: להפחית 18% במקום לחלק ב-1.18

ממחיר של 1,180 ₪ כולל מע"מ, הפחתת 18% נותנת 967.60 ₪. החלוקה הנכונה ב-1.18 נותנת 1,000 ₪ — פער של 32.40 ₪ על כל 1,180 ₪.

מתי 18% אינם כל התמונה?

  • מניח שהעסקה חייבת במע"מ מלא בשיעור 18%. עסקאות בשיעור אפס (ייצוא, שירות לתושב חוץ) או פטורות — יש להזין שיעור אחר בשדה שיעור המע"מ.
  • אינו קובע אם אתם בכלל חייבים לגבות מע"מ.
  • אינו מחשב כמה תעבירו בפועל לרשות המסים — שם מקזזים ממס העסקאות את מס התשומות שנוכה כדין.
  • לעסקה מתאריך קודם יש להזין את השיעור שהיה בתוקף באותו יום, לפי טבלת ההיסטוריה שכאן.
  • התוצאה מעוגלת לאגורות. בחשבונית או בדוח התקופתי ייתכן עיגול שונה במעט.

מדרגות הסף — מתי כל סכום נכנס למודל חשבוניות ישראל

מודל חשבוניות ישראל נכנס לתוקף במאי 2024, והסף שממנו חשבונית מס בין עוסקים מחייבת מספר הקצאה יורד בשלבים. הסף נבדק תמיד על הסכום לפני מע"מ, והכלל הוא "עולה על" — סכום ששווה בדיוק לסף אינו חייב.

החל מ-סף לפני מע"ממה נכנס
5 במאי 2024‏25,000 ‏₪בעיקר חשבוניות B2B גדולות — ציוד, קבלנות משנה, עסקאות שנתיות
1 בינואר 2025‏20,000 ‏₪ספקים בינוניים ועבודות בהיקף בינוני
1 בינואר 2026‏10,000 ‏₪השגרה: שיפוצים, רכישות ציוד, ריטיינרים חודשיים
1 ביוני 2026‏5,000 ‏₪גם עבודה פרילנסרית שוטפת וחשבוניות חודשיות רגילות

את המספר מבקש המוכר ולא הלקוח — מול רשות המסים, דרך מערכת חשבוניות ישראל באזור האישי או ישירות מתוכנת הנהלת החשבונות. חשבונית בלי מספר אינה עבירה של הלקוח; הנזק נופל על מקבל החשבונית.

מע״מ: מה חשוב לדעת כעוסקים וכצרכנים

מי באמת משלם את המע"מ

מע"מ הוא מס עקיף: את הכסף מעביר לרשות המסים העוסק, אבל את הנטל סופג הצרכן הסופי. העוסק גובה מע"מ מהלקוחות, מקזז את המע"מ ששילם לספקיו, ומעביר רק את ההפרש. לכן עסק בריא לא באמת "משלם" מע"מ מכיסו — אבל כן חשוף לבעיית תזרים, כי החשבונית נדרשת לדיווח לפני שהלקוח שילם.

"שיעור אפס" זה לא "פטור" — וההבדל עולה כסף

בשני המקרים הלקוח אינו משלם מע"מ, אבל מבחינת העוסק זה שמיים וארץ. בעסקה בשיעור אפס העוסק נחשב חייב במס לכל דבר, ולכן רשאי לנכות את מלוא מס התשומות — ולרוב יוצא ממנה עם החזר מהמדינה. בעסקה פטורה אין חיוב, ולכן גם אין ניכוי, וכל המע"מ ששולם לספקים הופך להוצאה תקועה. עוסק שחושב שהוא "פטור" על עסקת ייצוא ולכן לא מקזז — משאיר כסף אצל המדינה. שירות לתושב חוץ, למשל, חייב לרוב במע"מ בשיעור אפס לפי סעיף 30(א)(5) לחוק מע"מ; יש חריגים, בעיקר כששירות ניתן בפועל גם לתושב ישראל, ולכן כדאי לבדוק כל מקרה מול רואה חשבון.

מה מותר לקזז ומה חסום

מקזזים מע"מ רק על תשומה ששימשה בעסקה חייבת, ורק כנגד חשבונית מס מקורית על שם העסק — קבלה או אישור אשראי לא מספיקים. חסימות מפורשות: רכב פרטי (גם בשימוש עסקי מלא), הוצאות אירוח, ודירת מגורים. כשהתשומה משמשת גם לעסק וגם פרטית — אם עיקר השימוש עסקי מנכים שני שלישים, ואם לא, רבע בלבד.

עוסק פטור אינו פטור מהכול

עוסק פטור הוא מי שמחזור העסקאות השנתי שלו אינו עולה על 122,833 ₪ (2026); מעל התקרה חובה להירשם כעוסק מורשה, ובעלי מקצועות מסוימים — עורכי דין, רואי חשבון, רופאים, אדריכלים ומהנדסים — חייבים להירשם כעוסק מורשה מהשקל הראשון, בלי קשר למחזור. השם מטעה: הפטור הוא מגבייה ומדיווח שוטף של מע"מ בלבד. עוסק פטור עדיין חייב במס הכנסה, בדמי ביטוח לאומי, בניהול ספרים, ובדיווח שנתי למע"מ על גובה המחזור — עד 31 בינואר. הוא גם אינו רשאי לקזז מע"מ על הרכישות שלו, ומוציא קבלה ולא חשבונית מס — כך שלקוח עסקי שקונה ממנו לא יכול לקזז דבר.

מקורות

הנתונים נבדקו מול המקורות האלה ב־.